שלושה שבועות ללא ביולוגית
Picture of טל אקרלינג

טל אקרלינג

שלושה שבועות בלי רמי

אוי כמה שאני חיכיתי לרגע הזה בו לא אצטרך טיפול תרופתי.

שלושה שבועות בלי רמיקייד

במשך תקופה ארוכה עבדתי בלכוון לזה.

אממה – מדהים איך המוח מהטל בנו.

בניתי את עצמי, חיזקתי את הנפש, את דרכי ההתמודדות שלי.
ואז, ברגע האמת, זה פשוט לא להאמין איך כל הפחדים צפים כמו
מדוזות שנשטפות לחוף באוגוסט…

פתאום הבטן מתערבלת כמו מערבל בטון,

שטפי דם מגיעים ללא סימן מקדים,

החום עולה,

צמרמורת!

דופק!

חרדה!

לקחתי נשימה עמוקה 

וחשבתי למה בעצם כל זה קורה.

למה זה טוב?

למי כל התחושות פה שייכות?

הרי המוח יודע שהכל בסדר אבל הרגש בקונפליקט מושלם איתו.

ומה כל זה אומר בעצם?

שיש עדיין איזושהי תפיסת העולם סוררת, אחת מאלה כבר שתיקנתי, מנסה בכוח לחדור לתודעה ובאה לדייק אותי עוד קצת.

אז אמרתי לה: בסדר, בואי. אני לא מפחדת ממך, גברת.

אני לא במלחמה איתך אני פשוט יודעת שאת כבר לא שלי!

ואת לא תפיסת העולם שלי יותר. את פה רק כדי להזכיר לי שאת הדפוסים שלנו אמנם לא ניתן להעלים לחלוטין אבל אפשר לייצר מעקפי דעה.

יש המון שיטות לייצר את מעקפי הדעה הללו שכולן בעצם אומרות את אותו הדבר. 

השאלה היא לאיזו שיטה אנחנו מתחברים…

נפרדנו כך

והגיע הרגע – מרץ 2022 החלטתי שאני ורמי גמרנו.

מיציתי את הימי כיף שלי כל 4 שבועות באיכילוב.

ונפרדנו כך, דממה לא הייתה, שמחה ואושר עילאי דווקא כן 🙂

רוצים לדעת מה קרה בהמשך?

מוזמנים לקרוא את ״פצצה מתקתקת״.

*רמי – רמיקייד (תרופה ביולוגית)

עמוד הבית

קרוהן-זון

טיפים

מתכונים

שתף את הפוסט

אולי יעניין אותך...

שבע שנות קרוהן

שבע שנים. שבע שנים של קרוהן.  שבע שנים של למידה והתמודדות.  שבע שנים בהן למדתי מהחולי כיצד ניתן לעזור לאחרים בריפוי. המסע שלי התחיל בהתמודדות

קרא עוד »
דילוג לתוכן