לאחרונה נתקלתי במאמר מדעי מחקרי חדש דנדש מרתק ביותר!
כמה חדש? ממאי האחרון.
המאמר שופך קצת אור על הקשר המרתק בין מתח נפשי לדלקות במעי ומחלות אוטואימוניות
כמו קרוהן וקוליטיס כיבית.
המחקר, שפורסם בכתב העת Cell, חושף את המנגנונים התת-מוחשיים שמתרחשים בגוף שלנו
כתוצאה ממתח נפשי כרוני.
זה לא חדש שמתח פסיכולוגי מחמיר מצבים דלקתיים בגוף (במקרה הזה – במעיים).
התגלית במחקר החדש היא שהוא מתאר מנגנון שמתחיל באותות כימיים שנשלחים מהמוח,
ומסתיים במערכת החיסון של המעיים, ובכך מוביל לדלקות ולהפרעות במערכת העיכול.
תוכן המחקר בקצרה
המחקר מתאר את תהליך התגובה למתח של המוח: לאחר מצב של מתח, המוח שולח אותות לבלוטות יותרת הכליה, המשחררות חומרים כימיים שנקראים גלוקוקורטיקואידים לשאר הגוף. אלו, בתורם, גורמים למערכת העצבים לשחרר מולקולות שמפעילות את תאי החיסון במעיים. תאי החיסון משחררים מולקולות שבדרך כלל משמשות להגנה מפני חיידקים או וירוסים, אך במקרה של סטרס מתמשך יכולות לגרום לדלקות במעיים ולכאבים.
לאחר מצב של מתח, המוח שולח אותות לבלוטות יותרת הכליה, המשחררות כימיקלים
(גלוקוקורטיקואידים) לשאר הגוף.
הגלוקוקורטיקואידים בתורם גורמים לתאים של מערכת העצבים לשחרר מולקולות המפעילות תאי חיסון ותאי חיסון אלה משחררים מולקולות שבדרך כלל משמשות כמנגנון הגנה מפתוגנים (חיידקים או וירוסים).
החוקרים נדהמו לגלות שגלוקוקורטיקואידים, המשמשים לעיתים לטיפול במחלות מעי דלקתיות (IBD), גורמים לדלקת במעיים. הזוי נכון?
אך, הפרדוקס הזה מוסבר כאשר מבחינים שזמן הטיפול הקצר עם גלוקוקורטיקואידים מונע דלקת, אך במצב של מתח כרוני, הם הופכים את עורם ועוברים מהגנה להתקפה (תהליך פרו-דלקתי).
מסקנות
מסקנה מהמחקר היא שהניהול המדויק של רמות הלחץ יכול לשפר את היעילות של טיפולים למחלות מעי דלקתיות (IBD).
עפ"י מחבר המחקר, המיקרוביולוג כריסטוף טהאייס מאוניברסיטת פנסילבניה, הטיפול הרפואי הקונבנציונלי לא תמיד מתמקד במצבו הפסיכולוגי של המטופל, שמשחק תפקיד קריטי בתגובה לטיפול.
למאמר המלא במגזין Cell:
The enteric nervous system relays psychological stress to intestinal inflammation