דייט ראשון עם פרוקטו-כירורג
פברואר 2020, מגיעה עם אבא שלי למרכז הרפואי מאיר,
לפגוש בפרוקטולוג שסידרה לי רופאת הגסטרו דאז…
(לימים הבנתי שאותה הכרתי רק בשביל החיבור
הספציפי הזה, אבל אשמור את הסיפור הזה לפוסט אחר).
המתנה בתור, חילופי דברים עם המזכירה כמו תמיד…
אין לך תור, יש לך תור, תלכי לפה, תחזרי משם,
עוד חצי שעה עוברת. המתח בשיאו!!
והנה נכנסים לרופא – ד״ר איאן וייט שמו (עוד תשמעו בהמשך הרבה מאוד על המלאך הזה).
אבי ואני מתיישבים מול איש תכול עיניים מחויך, נראה רגיש, עובר על ה – MRI עצמו (לא הפענוח) –
מקצוען חשבתי לעצמי, כבר התחלה טובה!
הוא מסביר לנו לאט לאט ובעדינות שיש לי פיסטולה מורכבת,
משרבט לנו איור של טוסיק שמראה בדיוק היכן גרה השכנה מלמטה.
לכל מי שתהה מזה פיסטולה פריאנלית מורכבת –
בואו אני אפשט לכם את זה:
פריאנלי – משמע, בטוסיק / ישבן / תחת…
מורכבת – זהירות זה קצת מגעיל – הסוגרים מעורבים.
אני שואלת: מה עושים?
ד״ר וייט: תרופה ביולוגית בתיאום עם הגסטרו,
ואני ממליץ להכניס סיטון.
אבל מה זה אומר ומה זה סיטון השם ישמור??
סיטון – סוג של נקז שעובר דרך הפיסטולה ומשאיר
אותה פתוחה כדי שלא יווצר אבצס והיא תוכל להתרוקן,
אמר הדוקטור והוסיף לשרבוט שלו
לולאה שעוברת בתוך ומחוץ לפיסטולה.
לא הבנתי !!!
רק הבנתי שאין ברירה וצריך לנתח.
ד״ר וייט אמר לנו לחשוב על הדברים ולהודיע לו אם אני מעוניינת בניתוח.
חשבתי לי קצת ושלחתי מייל שיקבע לי את הניתוח.
הניתוח נקבע לאפריל.
עד אז סבלתי במשך חודשיים מאבצס מרושע שבא ועשה משמרות של מאבטח מתקנים
בצבא שבוע/שבוע 😌
באותה תקופה התחילו חיי באופסייד.
גם הבנתי שהיכולת לשבת על הטוסיק ממש אינה ברורה מאליה…
שאלות ותהיות רבות חלפו במוחי באותה תקופה
כל זאת ועוד אגלה בפרק הבא של יומני הפיסטולה….
לפרק הבא לחצו כאן.
לפרק הקודם לחצו כאן.
לקרוהן-זון לחצו כאן.