הסיפור של אבי אוסטרבך
Picture of אבי אוסטרבך

אבי אוסטרבך

הסיפור של אבי אוסטרבך

ההתחלה שלא ציפיתי לה

פסח 2021 תמיד ייזכר כנקודת המפנה בחיי. זה היה אמור להיות חג שמח, אבל הפך להיות ההתחלה של מסע ארוך שלא ציפיתי לו. הכאבים שהתחילו כתחושה מטרידה בבטן, התפתחו למשהו חזק ומתמיד שהשפיע על כל פן בחיי. בהתחלה, חשבתי שזה יחלוף. ניסיתי להמשיך בשגרה, להתעלם מהכאב. אבל הוא הלך והחמיר, עד שלא הייתה ברירה אלא לחפש עזרה רפואית.

ביקורים אצל רופאים, בדיקות, והרבה המתנה ודאגה – כל אלה היוו חלק מחיי היומיום. באותה שנה באוקטובר, כשקיבלתי את האבחנה, הרגשתי תערובת של רגשות – מצד אחד הקלה על כך שיש שם תשובה ומצד שני חשש מהמשמעות של חיים עם קרוהן. זו בעצם הייתה תחילתה של התמודדות עם מציאות שלא חשבתי שאתמודד עמה. כל יום היה אתגר, כל תחושה ותסמין הפך למשהו שאני צריך לנתח ולהבין.

חנוכה של משבר בצל הכאב

חג החנוכה של אותה שנה הפך לזירה של מאבק אישי שלא תיארתי לעצמי. כאבי הבטן התמידיים שהתחילו כמטרד קטן, התעצמו לסערה של כאב שאי אפשר היה להתעלם ממנה. הכאב החל לשלוט בכל חלק בחיי – מהרמת כוס מים ועד לנשימה עמוקה, כל פעולה נראתה כמו הר גבוה לטפס.

אושפזתי בבית החולים, ושם התגלתה הבעיה האמיתית – אבצס שדרש טיפול מיידי. הרגשתי כאילו חיי התהפכו ברגע, כאילו אני נמצא בלב מערבולת שאיני יודע איך להתמודד איתה. הניתוח הראשון היה כמו נקודת אור בחושך, אבל לא עבר זמן רב ונדרש ניתוח חירום נוסף ולאחריו נדרש ניתוח חירום נוסף שכבר היה ניתוח הרבה יותר קשה גם מבחינת ההחלמה (3 ניתוחים ב 4 ימים). זו הייתה מכה חדשה, עוד מבחן לנפש ולגוף. כל יום בבית החולים, כל לילה של כאבים ודאגות, הזכיר לי כמה החיים שלי השתנו והפכו למסע של התמודדות עם הבלתי נודע.

האור שבקצה המנהרה – מהתמודדות להתאוששות

לאחר שבוע של אישפוז, שוחררתי לביתי, מלא בתקווה להתחלה חדשה. אך המציאות הייתה מורכבת יותר. הכאבים והתחושת החולשה נמשכו, וכמה ימים לאחר השחרור חזרתי לבית החולים. זו הייתה תקופה של מאבק רגשי ופיזי עז, בו נאבקתי לשמור על אופטימיות בעולם שנראה נטול תקווה.

הטיפול הביולוגי החדש שהתחלתי הביא איתו נקודת מפנה. 

לאט לאט, התחלתי להרגיש את השיפור אליו ייחלתי – הכאבים החלו להיעלם, הרגשתי את כוחותיי מתחדשים. 

לא אשקר לכם, המסע להתאוששות לא היה פשוט. נדרשתי לשנות את אורח החיים שלי, להתרגל לתזונה חדשה, לשלב פעילות גופנית.

הכי חשוב – ללמוד להקשיב לגוף שלי ולזהות את הגבולות החדשים שלו.

כל יום הוא מאבק קטן לעצמו, אבל גם ניצחון קטן. 

אני לומד להעריך יותר כל רגע של בריאות ואושר, ולא לקחת דבר מובן מאליו. 

עכשיו, אני מרגיש שאני לא רק נלחם במחלה, אלא גם חווה את החיים בצורה חדשה,
עמוקה יותר ומשמעותית יותר.

לפייסבוק של אבי לחצו כאן


כל אחד והסיפור שלו

רוצה גם לשתף את הסיפור שלך? דברו אליי בפרטי


לקרוהן-זון לחצו כאן.

לעמוד הבית לחצו כאן.

לטיפים לחצו כאן.

שתף את הפוסט

אולי יעניין אותך...

שבע שנות קרוהן

שבע שנים. שבע שנים של קרוהן.  שבע שנים של למידה והתמודדות.  שבע שנים בהן למדתי מהחולי כיצד ניתן לעזור לאחרים בריפוי. המסע שלי התחיל בהתמודדות

קרא עוד »

המדריך לקרוהניסט המתחיל – חלק א

מאמר זה נועד לספק מידע והדרכה חיוניים לאנשים שאובחנו לאחרונה עם מחלת קרוהן. הוא מכסה את היסודות של המצב, הסימפטומים, הגורמים והטיפולים הזמינים שלו, כמו גם טיפים להתמודדות עם המחלה ולחיות איתה.

קרא עוד »
דילוג לתוכן