Itamar segev
תמונה של איתמר שגב

איתמר שגב

המסע המטורף של איתמר שגב: מגילוי הקרוהן ועד ל FLY 

את איתמר פגשתי במקרה. בחור צעיר, חיוך כובש, ומבט שמספר סיפור שלם בלי להוציא מילה. בן 21, כשרוב הצעירים בגילו מתלבטים בין לימודים לטיול בדרום אמריקה, הוא כבר נאבק על חייו וגילה את הייעוד שלו בעולם. והסיפור שלו? חזק ממה שתוכלו לדמיין.

איך הכול התחיל? כשהבטן הפכה לאויב

"כשהייתי בן 17, ובמקום לצאת עם חברים ולהתבאס על ציונים, הייתי תקוע עם כאבי בטן שהרגישו כאילו מישהו נועץ בי סכין," מספר איתמר, תוך כדי שהוא מגלגל עיניים בהומור עצמי. "תארו לכם להיות נער מתבגר שבמקום לשבור לב לבנות, שובר את האסלה מרוב ביקורים בשירותים."

האבחנה הייתה קרוהן – מחלת מעי דלקתית כרונית שלא הסתפקה בלהרוס לאיתמר את מערכת העיכול, אלא חגגה גם על הלב שלו. "הגעתי לטיפול נמרץ לב עם דלקת קרום הלב," הוא משתף, "וכולם סביבי היו בני 80 פלוס. הייתי האטרקציה של המחלקה – 'הילד שמתחרה עם הסבים על מיטה בטיפול נמרץ'."

עשרה ניתוחים וקצת אומץ

אבל הסיפור רק התחיל. שנה אחרי, הגוף של איתמר החליט להפתיע עם אבצס פריניאלי שלימים הבין שמדובר בפיסטולה. למי שלא מכיר – זה כמו פצצה קטנה שמתפוצצת באזורים שממש לא נעים לדבר עליהם. "עברתי עשרה ניתוחים לא מוצלחים," הוא מספר, "הייתי קבוע בחדר ניתוח כמו שאנשים קבועים בקופת חולים. המזל שלי שלא הייתה שם מכונת קפה, אחרת הייתי פותח שם משרד."

ואז, כשנגמרו לרופאים הרעיונות, הם שלפו את הקלף האחרון – "סטומה, או בתרגום חופשי: לחיות עם שקית מחוץ לגוף," מסביר איתמר. "בגיל 18, כשחברים שלי התלהבו מהשקית החדשה שקנו בקניון, אני עמדתי לקבל שקית אחרת לגמרי."

הודו, אהבה והרפואה שמעבר

"בדיוק ברגע שהכל נראה חסר תקווה, אמא שלי גילתה אפשרות לטיפול בהודו," ממשיך איתמר בחיוך: "ארזתי תיק וטסתי להודו לארבעה חודשים."

הטיפולים האלטרנטיביים בהודו היו קשים, אבל הם עבדו. "חזרתי להיות בן אדם," הוא אומר בפשטות, "אמנם בן אדם שיודע יותר מדי על מערכת העיכול שלו, אבל עדיין – בן אדם."

לחיות עם קרוהן: המרשם הסודי

כבר יותר משנתיים וחצי, איתמר חי עם הקרוהן בשלום יחסי. "יש לי מרשם פשוט," הוא מחייך, "אני מתאמן כאילו אני מתכונן לאולימפיאדה, עובד על הנפש כאילו אני בודהיסט מתקדם, ואוכל בקפידה כאילו כל ביס הוא בין חיים למוות. כי במקרה שלי, זה באמת ככה."

"למדתי להקשיב לגוף שלי כמו שמוזיקאי מקשיב לכינור," הוא מוסיף. "אני יודע מתי הוא מתחולל יותר מדי ומתי הוא מנגן בהרמוניה. והאמת? זו מתנה. כמה אנשים באמת מכירים את הגוף שלהם ככה?"

FLY – כי גם חולי קרוהן רוצים לאכול משהו שלא נראה כמו מזון לחיות מחמד

מכל הסבל הזה, נולד רעיון מדהים. "ראיתי כמה אנשים כמוני מתקשים," מסביר איתמר, "הם יוצאים מפגישה עם תזונאית עם רשימה ארוכה של 'אל תאכל' ורשימה קצרצרה של 'מותר לך', חוזרים הביתה ופשוט מרימים ידיים. כי מי באמת יודע להכין אוכל טעים בלי גלוטן, בלי לקטוז, בלי שום, בלי בצל, בלי עגבניות, בלי כל דבר שנותן טעם לחיים?"

וככה נולדה FLY – שירות משלוחי מזון שמתאים במיוחד לאנשים עם IBD, IBS, ולמי שפשוט רוצה לאכול בריא. "עם שותפי לני, בנינו תפריט עם תזונאית ושפית," הוא מתלהב, "כי גם אם יש לך קרוהן, מגיע לך לאכול משהו שלא נראה ומרגיש כמו קלקר.”

החלום והדרך קדימה

"החלום שלי הוא להגיע לכל מוסד בישראל," מתלהב איתמר, "בתי חולים, מכללות, אוניברסיטאות, משרדים. שבכל מקום, אדם עם מחלת מעי ידע שיש לו אופציה לאכול משהו שלא יגרום לו לסבל. כי זכותו של כל אדם לאכול בלי פחד."

איתמר מביט בי בעיניים בורקות, "תראי, אני לא רק מוכר אוכל. אני מוכר חופש. חופש מדאגה, חופש מכאב, חופש להתרכז בלחיות במקום לחשוב כל הזמן על מה מותר ומה אסור לאכול. זה הרבה יותר מעסק – זו השליחות שלי."

המסר של איתמר

"הדבר הכי חשוב שלמדתי," מסכם איתמר, "הוא שלפעמים, הדברים הכי מפחידים והכי כואבים בחיים, מובילים אותנו למקומות שלא היינו מגיעים אליהם בשום דרך אחרת. הקרוהן כמעט הרג אותי, אבל הוא גם נתן לי את המתנה הכי גדולה – היכולת לעזור לאחרים בדרך שרק מי שהיה שם באמת יכול."

הוא מחייך חיוך רחב ואומר בהומור, "אז כן, יצאתי קצת פגום מכל הסיפור הזה, אבל עם לקוח אחד קבוע לכל החיים – אני. ועכשיו אני מזמין את כולם להצטרף למסע האוכל הבריא שלנו ב-FLY, כי אם הצלחתי לגרום לעצמי לאכול בריא ולהנות מזה, אני יכול לעזור לכל אחד."

המסע של איתמר שגב הוא לא רק סיפור של התגברות על מחלה קשה. זהו סיפור על הפיכת הכאב הגדול ביותר לכוח המניע שמאחורי חזון חברתי. דרך FLY, הוא מוכיח שאפשר לקחת את האתגר האישי הקשה ביותר ולהפוך אותו למשהו שמאיר את חייהם של אחרים.

ואם תפגשו אותו, תראו בן אדם עם אור בעיניים, אדם שיודע שכל יום הוא מתנה, ושכל ארוחה טובה היא סיבה לחגוג. כי כשעוברים דרך התופת, לומדים להעריך את הדברים הקטנים – כמו ארוחה טעימה שלא גורמת לכאבים. וזה, חברים, שווה יותר מזהב.


למעבר לחשבון האינסטגרם של איתמר לחצו כאן.

לחשבון הטיקטוק של איתמר לחצו כאן.


כל אחד והסיפור שלו

רוצה גם לשתף את הסיפור שלך? דברו אליי בפרטי


לקרוהן-זון לחצו כאן.

לעמוד הבית לחצו כאן.

לטיפים לחצו כאן.

שתף את הפוסט

אולי יעניין אותך...

אסטרטגיה שיווקית

לא נמאס לך לשחק בקובייה הונגרית עם השיווק שלך? בכל פעם שאתה מסובב, משהו אחר יוצא לא נכון. צד אחד מסתדר, והשני מתפרק. הגיע הזמן

קרא עוד »
דילוג לתוכן